כמה פעמים יצא לך לשמוע על אכילה רגשית? אני חושבת שאין מקום שבו לא מדברים על זה… במפגשים חברתיים, בעיתונות, בפגישות בקליניקה אצל תזונאים, בסדנאות, בקורסים וזה רק חלק מהרשימה.
ככל שהשיח הזה הולך ומתפשט ברחבי האוכלוסיה, המשמעות האמיתית של המושג הזה הולכת ומתעוותת ותופסת שם חדש ותפיסה חדשה שהיא לא בהכרח ריאלית ונכונה.
מעבר לכך, אכילה רגשית נתפסת כמשהו רע ולא מקדם, השאלה אם כך הדבר?
היה לי חשוב לעשות לכם סדר דרך המאמר הזה כדי להציג לכם את המציאות היותר שפויה והכיפית שיש במושג הזה, בטח ובטח כשזה קיבל שם רע שפוגע בבריאות שלנו.
אכילה רגשית היא בהכרח דבר רע?
אתחיל ואגיד שרגש מתבטא בכל צורה שהיא, בין אם זה בהתרגשות, שמחה וסיפוק ובין אם זה מתבטא בכעס, עצב ותסכול – זה רגש. איך אכילה רגשית קשורה לזה?
אכילה רגשית בהגדרה מבוססת על אכילה שנובעת מצורך רגשי ולא מצורך פיזיולוגי, כשמה כן היא, אכילה רגשית. העניין הוא שהרגשת הרעב שאנחנו מרגישים כשאנחנו חווים אכילה רגשית, זהה מאוד בתחושתה לתחושת הרעב הפיזי ולכן יש צורך ללמוד לזהות מה אנחנו חווים באותם הרגעים. אכילה רגשית היא אכילה שאינה אינטואיטיבית (מבוססת על תחושות רעב אמיתיות ונועדה לספק חסך מסוים).
דמיינו לעצמכם שאתם מתכננים יציאה לקולנוע עם חברים. אתם מגיעים למקום אחרי ארוחת ערב או אחרי ארוחה קלילה בבית ובאים ברצון עז לפופקורן ובמבה נוגט. אתם תעשו את הצעד ותקנו את הדברים האלו, אבל הרצון לאכול אותם לא מבוסס על רעב מסוים, אלא מתבסס בעיקר על הרצון לאכול אוכל טעים שיתאים לחווית הצפייה בקולנוע.
חשוב שתדעו – אין בזה דבר רע וזה אפילו חיובי! זה תמיד יישאר חיובי כשזה נעשה במודעות ובחשיבה מתוכננת שמקדמת את השמירה על הבריאות.
מתי אכילה רגשית הופכת להיות "רעה"?
ברגע שהיא הופכת להתקפי אכילה בלתי פוסקים – ואני אסביר:
אם מצאתם את עצמכם במצבים שבהם במשך כל היום רק חיפשתם אוכל ואכלתם עד לרמה שלא יכולתם לזוז, או נאלצתם לפתוח כפתור, או שאפילו הרגשתם מעין תחושת בחילה בגלל כמות האוכל שאכלתם? אז כאן כבר לא מדובר באכילה רגשית כמו שכולם מכירים, כאן מדובר באכילה מסכנת.
אכילה רגשית היא טובה ונפלאה כל עוד שומרים על האיזון שלה ומשלבים אותה נכון, אבל ברגע שהאכילה הזו גורמת להשמנה, לפגיעה בדימוי העצמי, כאן יש אתגר שיש צורך להתעמק בו, לברר לעומק את הדברים ולהתחיל תהליך טיפולי אצל בעל מקצוע.
לסיכום, אכילה רגשית בהחלט מוסיפה צבע לחיים. יש את אלו שרגילים למשהו מתוק אחרי ארוחת הצהריים ויש את אלו שאוהבים פעם בשבוע לפחות לאכול בחוץ במסעדה מפנקת. מה שכן, חשוב מאוד לדעת להתנהל נכון עם האכילה הרגשית ולא לתת לה מקום דומיננטי מדי. צריך ללמוד אותה ולהבין מתי היא באה לידי ביטוי ואיך מתמודדים ומתנהלים איתה נכון.
חשוב לשים לב מתי מאבדים שליטה והולכים לאיבוד, כך שברגע שיש את המודעות, אתם תדעו מתי נחצה הגבול בין אכילה רגשית טובה לרעה ומתי נדרש טיפול מעמיק יותר בעניין.
